גזר דין בתיק ת"פ 51358-05-10

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר במקורו יחס לנאשם שתי עבירות: תקיפה סתם של בן זוג ותקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש.

בדיון שהתקיים לפני ביום 12.7.10 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי הצהרת הצדדים, כתב האישום יתוקן באופן שהעבירה היחידה אשר תיוחס לנאשם היא תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש, הנאשם יורשע ובטרם טיעונים לעונש יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

אכן, כך היה הנאשם הורשע על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן בעבירה דלעיל, והופנה לשירות המבחן.

כאן המקום לציין העובדות בהן הודה הנאשם על פי כתב האישום המתוקן. הנאשם הודה כי בתאריך 25.5.10 סמוך לשעה שבע וחצי בערב תקף את אשתו בכך שמשך בשערותיה והפילה ארצה, בעט בגופה, סטר לה ומשך כמה פעמים בשערותיה.

עוד הודה הנאשם כי כתוצאה מהתקיפה, כאמור לעיל, נגרמה לאשתו שריטה מדממת בזרוע ימין.

בדיון שהתקיים ביום 20.7.11, לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן טענו הצדדים לעונש.

התביעה עתרה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל. טיעוני התביעה התבססו על עברו הפלילי המכביד של הנאשם אשר ריצה בעבר מאסרים בפועל, כמו גם בגין עבירות אלימות שונות. כמו כן התבססה התביעה על האמור בתסקיר, באשר לבעיותיו הנפשיות של הנאשם אשר לשיטת התביעה יש בהן כדי סיכון רב לאשתו, על מהות העבירה בה הודה, דהיינו, אלימות כלפי בן זוג המחייבת נקיטת ענישה מחמירה כמו גם על העובדה שכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, שהנאשם אינו מוצא כי הוא זקוק לטיפול.

בא כוח הנאשם ביקש להקל עמו. בעיקר סמך דבריו על דברי אשתו אשר נפגעה מאלימות הנאשם. מסתבר כי אשת הנאשם היא אשר בדאגתה הרבה לנאשם, שכרה שירותיו של הסנגור על מנת לסייע לו ככל שביכולתה. כמו כן, הפנה תשומת הלב שמדובר באשה עובדת בעלת משרה בכירה במס הכנסה ולפיכך אין מדובר באישה חלשה, אלא אישה היודעת לכלכל צעדיה.

הואיל ושאלת הטיפול בנאשם נראתה לי חשובה, והנאשם כאמור בתסקיר לא מצא כי יש מקום להפנותו לטיפול, חזרתי ושאלתי הנאשם באשר לעניין זה. בשלב הזה, הסכים ואף ביקש הנאשם לקבל טיפול שיהיה בו כדי להפחית מהתנהגותו האלימה.

משום כך, דחיתי הדיון לקבלת תסקיר משלים.

תמונת המצב בתסקיר המשלים שונה במידה רבה מתמונת מצבו של הנאשם בתסקיר הראשון. בפיקוח שירות המבחן, השתלב הנאשם בטיפול נפשי הכולל טיפול תרופתי במשך תקופה ארוכה. שירות המבחן התרשם כי הטיפול הנפשי כמו גם ההליך המשפטי בו הוא נתון, גרמו להפחתת הסיכון להישנות האלימות. סופו של דבר שירות המבחן המליץ כי הנאשם יועמד בפיקוח שירות המבחן למשך שנה. במסגרת הפיקוח יפקח שירות המבחן אחר התמדתו בנטילת תרופות ויקוימו עמו שיחות מעקביות על מנת לציידו בכלים לניהול תקשורת זוגית פתוחה יותר.

אין ספק ואין חולק כי הנאשם שלפני סובל מבעיות נפשיות שונות אשר על מנת שלא לפגוע בנאשם לא אפרטן אך אומר כי מעשי האלימות של הנאשם באו על רקע זה. העבירות שביצע הנאשם חמורות הן, ועל פי מדיניות הענישה הנקוטה במקרים של אלימות אדם כלפי בן זוגו, יש להחמיר בענישה. הוסף לכך, עברו הפלילי המכביד, אם כי ראוי לציין שהעבירה האחרונה בוצעה ב- 1995. משום כל אלה, אכן היה מקום להחמיר עם הנאשם ולגזור דינו למאסר.

יחד עם זאת, במקרה זה אני מקבל חוות דעתו של שירות המבחן. אין ספק כי ההליכים במשפט זה השפיעו באופן דרסטי על הנאשם. ניתן היה להתרשם מכך מדבריו והתנהלותו לפני במשך הדיונים הרבים שהתקיימו.

הנאשם נרתם לתהליך טיפולי כפי המפורט בתסקיר - טיפול שנשא פרי, כפי העולה מדיווחי המטפלים כמו גם לפי האמור בתסקיר.

כמו כן, מצאתי לציין התרשמותי מאשת הנאשם. התרשמתי כי מדובר באשה חזקה, המחזיקה במשרה בכירה ברשות המסים, אשר עושה מאמצים רבים לשמר הזוגיות עם הנאשם למרות קשייו. אשת הנאשם התייצבה כמעט לכל הדיונים עוקבת ותומכת בנאשם. במקרה זה, יש לכך משמעות רבה בבואי לגזור דינו של הנאשם. נדמה כי לפני אחד המקרים של תיקי אלימות במשפחה, שמשקל רב בגזר הדין ניתן לרושם וההתרשמות הבלתי אמצעית מהמתלוננת, בת זוגו של הנאשם. תמיכתה של המתלוננת בנאשם אינה באה מחולשה אלא דווקא מחוזק ומרצון עז לתמוך בבעלה - הנאשם.

על פי כל האמור, נראה לי שראוי יותר לנקוט בהליך השיקומי שיסייע לנאשם ויסייע לבניית התא המשפחתי ושימורו מאשר ענישה מחמירה כמאסר בפועל.

סוף דבר שאני גוזר על הנאשם העונשים כדלקמן:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות לרבות איומים כלפי בת זוג.

אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 2,000 ש''ח לפיה אם יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות לרבות איומים כלפי בת זוג, תוך שלוש שנים מהיום ישלם הסכום.